כבר איזה שבועיים שאחי מבקש ממני לקנות לו קפסולות של נספרסו, האורגינל. הוא שלח לי ברשימת קניות וכך גיליתי שאין להשיג את זה בסופר. כשסיימתי את הקניות ועליתי אליו שכחתי את הסלולרי באוטו. ישבתי על המחשב *שלו* ואחרי כרבע שעה של גיגולים הזמנתי לו מהאתר של נספרסו. מאז כל האינטרנט שלי מלא פרסומות לנספרסו >>

לפני שנה בערך בזמן שהתכוננתי לצאת לריצה נשברו לי המשקפיים. קיללתי, אבל לקחתי זוג אחר ויצאתי לרוץ. בדרך חזרה קיטרתי לחברה בווצאפ שנשברו לי המשקפיים. כשחזרתי הביתה ונכנסתי לפייסבוק הופיעו לי בפעם הראשונה (ולא האחרונה) בפייסבוק פרסומות למשקפיים. >>

לפני איזה שבע שנים כשעליתי בפעם הראשונה לגג בדירה הקודמת הבטתי סביב בהשתאות וחשבתי לעצמי שאפשר להקים שם מערכת סולרית מדהימה. המחשבות היו בראש שלי, הטלפון לא היה עלי. כשירדתי, המשכתי בחיי, כלומר נכנסתי לפייסבוק והפרסומת הראשונה שראיתי - בפעם הראשונה והאחרונה בחיי - היתה לגגות סולריים >>

האקסית החמודה שלי (לא גרועתי, האקסית הבאמת חמודה שלי) סובבה אותי בכחש וככה מצאתי את עצמי באירוע עמוס להטבב. אני מתרגלת לעשות עיניים לבנות

אני שותה אספרסו וגם לא ממתיקה

רק הפרופסור הוא שותף רשמי ולו אני יכולה להגיד שצריך לעשות הזמנה גדולה או משהו בסגנון.

הארון הוא שלי ושל הפרופסור, ממנו פחות אכפת ואני יכולה גם להגיד לו שצריך לעשות הזמנה או משהו כזה. הבעיה היא שנראה לי שיש לנו שותפים נסתרים. אין לנו מגירות פרטיות, אני יכולה להשאיר שרוול בתיק או להחריש אותו בבאלגן שעל השולחן שלי. או שחור או תרמוס :-/

לקנות קפסולות אבל להשאיר את השרוולים בבית וכל פעם לקחת רק שתי קפסולות כי זה מה שאני שותה. להכין לעצמי בבית (יש לי מכונה שטוחנת את הפולים, אני לא צריכה קפסולות בבית) ולקחת בתרמוס להתעצבן

יש לנו במעבדה מכונת קפה קטנה של נספרסו. מאז שנגמרו הקפסולות שהפרופ הזמין פעם אני קונה מדי פעם 3 או 5 שרוולים של סטארבקס ושמה בארון שלנו. בזמן האחרון נראה שיש לנו שותפים סמויים וגם הפרופ שוכח לעשות ריפיל וקצת נמאס לי. אז התעצבנתי. עכשיו יש לי כמה אפשרויות: להמשיך להביא שרוולים ולהתעצבן לעבור לשחור >>

לחבוט בו בעדינות בשני החלקים?