סליחה על הפואטיקה בשקל, אבל המוות הוא מיץ תפוזים. הוא טוסט נקניק. הוא פה מתחת לבית. הוא במכולת. הוא במרפסת. אני בת 37 וכל יום אני חושבת על צוואה. המוות הוא מסטיק בזוקה. הוא נקה 7. הוא לא קונספט. אפשר לגעת בו כל הזמן. אני לא מבינה איך חיים ככה