משהו קצת יותר מורכב מסיפורי כנר על הגג, שואה ומוסר יהודי. מעצבנת למדי גם הבחירה לערבב פנימה בלי טעם גם שירה (רובה מקומית כמובן, חלילה לנו לשורר מחוץ לאלתרמן ולביאליק) ושלל ספרי עיון ומסות (פרויד. ועוד פרויד).

חדי העין יבחינו גם שברשימת הפרינט יש 101 כותרים, אבל בדיגיטל כותר אחד הושמט. לפני כמה חודשים הני״ט הוציא פרויקט דומה למדי. רשימה אחת - של מבקרים, שהתאפיינה גם היא בבחירות ״נכונות״ ובנושאים מאוד פנים-אמריקאים. רשימת הקוראים הייתה מוצלחת יותר, מגוונת יותר, חיה יותר. מעניין איך תיראה רשימה דומה בעברית

למה ספרי שירה לא רלוונטיים לדעתך?