עצובה ומדוכדכת במיטה לפני מחזור, הכל ברשתות רק מדכא יותר כמובן ואז רואה שמחר גם יום השואה? די

חלמתי שאני מתחילה עם אסף זמיר, מה יהיה איתי

בעודי מחכה לסדר צפיתי בחמש דקות אהרוני וגידי שהיו הדבר הכי הולסומי וחמוד שקרה מאז אוקטובר. חבל שמיד אחרי התחילו חדשות

מתלבטת איך לכתוב בנימוס לאמריקאי שאענה למייל אחרי החג ואז רואה שהשם משפחה שלו זה levy. עדיין לא כתבתי חג שמח כי לא רציתי להניח את המגדר שלו

לפעמים העולם מחייך אלייך ואת נראית כוסית בדיוק כשאת נתקלת במישהו שצריך תזכורת

הלוואי והייתי יודעת אם השכנים שומעים את הריבים שלנו

כל עם ישראל עוד לא התעוררו ורק אני יודעת שתקפנו באיראן מה עושים

העולם המופלא של קבוצת ״מכורי כביסה וניקיון״ בפייסבוק שהסתננתי אליה על אף שאני מכורה ללכלוך. נדהמת מהשיקויים שהם רוקחים מג׳ל אורנים, אבקת כביסה, סנט מוריץ וסודה לשתיה כאילו מינימום מדובר בכימאים עם חלוק מעבדה.

אוקיי אפילו כשזה החברה הכי טובה שלי בעולם יש דבר כזה יותר מדי תמונות של התינוק שלך בוואטסאפ שלי מסתבר. איך עושים שאזכור את זה לכשיהיו לי ילדים?

אני, הלילה