אז מסתבר שהתחילה התפרצות הפה והגפיים במעון. בין ההמלצות החביבות מהרע במיעוטו לרע ממש: ספריי מקל שאסור לילדים מתחת לגיל מסוים, קרטיב לימון פלאי שעולה כמה עשרות שקלים ליחידה, השמן של הרבנית, מי כסף, חלב עזים. אלוהים אדירים, החמניות מנצחים.

אמא שלי נואמת לי על ביטוחים ולי מתפוצץ הראש. מייחלת שתגמור עם זה כבר. פתאום היא משתתקת. "אמא? אמא?" "יש לי אזעקה". יש לה רק ממ"ק, היא נכה והשכנים מעפנים ברמות. אוף.

מעוניינת, תודה

הפיצפונת החולה נרשמה באוטו. אכלתי את הפלאפל המאכזב שלי כמו מסכנה ועכשיו אין לי סיכוי לשתות קפה כשהיא ישנה. תשלחו קפה ואלכוהול. וגם עוגה זה סבבה.

קניתי לא מזמן מוצר מזון יקר בחנות פרטית ומשהו בו נראה לא תקין וזרקתי. חזרתי לחנות והראתי לבעלים את התמונה. הוא טען שזה תקין ולא הייתי צריכה לזרוק. עכשיו המינימום זה שמשהו התערבב עם מוצר אחר ולא יכולתי לקחת סיכון שזה מקולקל. אם הוא לא היה אדיוט, הוא היה מביא לי חדש והייתי עושה שם קניה גדולה. אבל לא.

תהיתי, אם אתן נתקלים.ות באדם ממש חתיך.ה, מה זה מעלה בכן? כי קלטתי שבי זה בעיקר מעלה וויב של פלרטטנות ולרצות להלהיב (הכל בפנטזיה, כן?) ופחות התלהבות מינית.

נו, אז מחשבה דווקא כן יוצרת מציאות.

אני כל הזמן מדמיינת שמתחילה אזעקה אז בואו נלך לאסקיפיזם. מה אתן ממליצות לאפות לארוחת ראש השנה? מכוונת לעוגה חגיגית במידה וחלות חגיגיות.

מסימני הכניסה למסגרת.

אז מסתבר חמותי היקרה סיפרה שריבועי הליים שאפיתי אלוהיים (לזכותה יאמר שהיא כן החמירה לי עליהם) ואומרת לאנשים שאני מבשלת ואופה מדהים. אז או שהיא אומרת לאחרים מה שהיא פחות אומרת לי, או שמי שסיפרה לי הגזימה.