כותרת הודעת האבל היתה ״סוחר המוות מת״, והעיתון גינה אותו בשל המצאת הדינמיט. ״ד״ר אפלרד נובל״, נכתב שם, ״שהתעשר דרך מציאת דרכים להרוג יותר אנשים במהירות גבוהה יותר מאשר אי־פעם, מת אתמול״. אלפרד נובל קרא את הכתבה וליבו נחמץ. ״ככה יזכרו אותי?״, חשב בינו ובין עצמו. >

כתוצאה מהפרסום הזה, החליט נובל להשאיר מורשת ראויה יותר לאחר מותו. הוא היה אתאיסט, וכיוון שלא התחתן מעולם, הוריש את כל כספו לטובת פרס על הישגים מדעיים. >