השבוע ב״עושים מינהר״ - כמה מסיפורי הטריפים המוזרים בהיסטוריה, שסובבים סביב ונולדו בעקבות שימוש בסמים ובאלכוהול. מאזינים ממש פה: www.osimhistoria.com/osim-minhar/... אבל אפשר להאזין בכל אפליקציות הפודקאסטים. חפשו ״עושים מינהר״.

הזיה? אז היה!

אבל יש נחמה: היו מקרים גרועים יותר. נגיד, חטפתם פעם טריפ מאכילת לחם? או הטסתם פעם מטוס כשאתם שיכורים? מה עם מלחמה? מלחמה זה משהו שאנחנו מבינים בו: ניהלתם פעם מלחמה מסטולים? >

המעבר בין חיים סבירים (מי בכלל מדבר על נורמליות…) ובין מציאות עם חוקים אחרים (אם בכלל) הוא מעבר חלק, מהיר ובעיקר מוזר ומבהיל. >

אלפי שנים חלפו, וכיום ניתן לראות את פסגתו שבה ומבצבצת במרכז הלוע התת־ימי. ההר בונה את עצמו מחדש, 10-7 ס״מ בשנה, כמו בועה של מאגמה שעולה ומתנפחת עד שתפוצץ שוב. שלא יהיה לאף אחד שום ספק - סנטוריני ייערם ויגדל עד שיתפרץ שוב.

הצונאמי הורגש במצרים, ואת ההתפרצות תיעדו תרבויות שונות שחיו בסביבה (לא ניכנס לזה כרגע, אבל עמוד־האש ועמוד־הענן הם, ככל הנראה, זיכרון עמום לאותה התפרצות). אם כן, הר־הגעש התנדף ולועו נותר פעור. >

לפני משהו כמו 5,000 שנה היה סנטוריני הר אדיר, שיום בהיר אחד התפרץ ומחק איתו תרבויות שלמות באזור כולו. בין השאר, מחו גלי־הצונאמי את התרבות על האי כרתים, עד כדי כך שאנחנו לא יודעים אפילו איך קראו להם (ארכיאולוגים נתנו להם את השם ״מינואים״); >

ולא פרס אחד, אלא חמישה פרסים היו לו לנובל: בפיזיקה, בכימיה, ברפואה או פסיכולוגיה, בספרות ובקידום השלום.

ב־27 בנובמבר 1895 חתם הממציא על צוואתו האחרונה והשאיר בצד סכום כסף נכבד ביותר לטובת הפרס - 94 אחוז מכל נכסיו, שהיו יותר ממיליון וחצי פאונד בזמנו (אני חושב שמדובר בחצי מיליארד דולר בכסף של היום). התנאי: הפרס יחולק מדי שנה ומבלי להתחשב בלאום המדענים. >

כתוצאה מהפרסום הזה, החליט נובל להשאיר מורשת ראויה יותר לאחר מותו. הוא היה אתאיסט, וכיוון שלא התחתן מעולם, הוריש את כל כספו לטובת פרס על הישגים מדעיים. >

כותרת הודעת האבל היתה ״סוחר המוות מת״, והעיתון גינה אותו בשל המצאת הדינמיט. ״ד״ר אפלרד נובל״, נכתב שם, ״שהתעשר דרך מציאת דרכים להרוג יותר אנשים במהירות גבוהה יותר מאשר אי־פעם, מת אתמול״. אלפרד נובל קרא את הכתבה וליבו נחמץ. ״ככה יזכרו אותי?״, חשב בינו ובין עצמו. >