I don't know much about bridges, but you could build pretty much everything with unicorn semen

אמרו לי היום "בוא נגיד שאתה נראה יותר אומן מאינסטלטור"

כן, היא עשתה את זה מהמם

בשולי, ואולי לא, איזו עבודה עשו אלה שבחרו בפינצטה את התמונות, הקטעים והדוברים לטקס

אני לא אוהב טקסי זכרון. מדיר עצמי מהם כבר שנים. הערב הייתי עם הילדות אז לא היתה בכלל התלבטות שלא אגיע ולא אצפה, אבל כשהן נרדמו לא התאפקתי וחיפשתי לראות אולי רק חלק. סיימתי עכשיו ואני מפורק. כמה קשה להמשיך למצוא פה תקווה

מצאתי מאחורי המיטה של הילדות ספר. איזה קטע, לסופרת אותו שם כמו המנהלת שלי! שולח בקבוצה של העבודה בשביל הצחוקים מנהלת: כן, זה שלי

הילדות שלי מתות על זה. מה שכן, אם הכוונה לפתח יכולת צילום גבוהה - זה כנראה לא הכלי הנכון

נעסוק בעיקר בפחד שחווינו השנה, בהתמודדויות השונות, במה שעוזר לנו להתחזק ומשמח אותנו. כבר בשבוע שעבר הקדמנו ודיברנו על התמודדות עם פחדים. מחר נוסיף ונלמד טכניקות נשימה ומיינדפולנס. נחזק את הכוחות שגילינו בעצמנו השנה.

אולי מכירים את המונח ׳חטופים׳ ואולי על ׳מפונים׳. חשוב לנו לא לשבור את הבועה השומרת על ילדותם ותמימותם. גם המעט שהם יודעים מציף ומעורר חרדה ... הרבה ממה שאנחנו מרגישים כמבוגרים כלפי היום הזה, הילדים אינם חווים... נעסוק כמובן בתאריך, בזכרונות שלהם ממה שחוו ולא נעמיס עליהם מידע שלא בא מהם...

יש לי ביקורת על בית הספר, אבל אף לא טיפת חרטה שבחרנו בו. קטעים מהודעה של מחנכת כיתה א להורים לקראת מחר: כולנו, המבוגרים, חווים את הקושי, הכאב והעצב הגדולים. אך ילדינו לא מודעים לכל הזוועות שקרו. חלקם לא יודעים דבר מלבד האזעקות והכניסה לממ״ד ...